עוזרת בית

אחרי חצי שנה מתחיל המספר, גבר פריסאי כבר לא הכי צעיר, להתגבר על עזיבתה של קונסטאנס, שותפתו לכמה שנות חיים. הוא מביט סביבו ויכול לראות שהדירה שלו בבלגן נוראי. ז’ק (זה שמו שאינו חביב עליו) תולש לשונית של נייר ממודעה על חלון ראווה של בית מרקחת, ועכשיו יש לו עוזרת בית צעירה מאוד, עם שיער יבש מדי, לורה שמה (במלרע). הוא למוד ניסיון ויודע היטב שהוא חייב להיזהר, ונוסף על כך לורה מתגלה כעוזרת בית שאוהבת מוסיקת טכנו וטלוויזיה פתוחה ולעומת זאת אף פעם לא מעבירה שואב. האם בכל זאת יתאהב בעל הדירה בעוזרת הנאה? היעלה על הדעת שהצעירונת תשיב אהבה לחיקו ואפילו תיאות לגזוז את שערה קצר – קצר, כמו שינייד אויקונר שעליה לא שמעה? ומה יהיה עם האבק המאיים תמיד לשוב וליפול ולהתרבות כחול על שפת הים? יכול להיות לזה סוף טוב? מהחומרים הפשוטים והרגשניים הללו, לכאורה, בנה הסופר הצרפתי כריסטיאן אוסטר סיפור מסוגנן בלשון דיבורית, אך מדויק ומעודן להפליא, שעניינו הבדידות, ההזדקנות, וכן – האהבה. ———————————————- “כריסטיאן אוסטר מספר את סיפורו של ז’ק ככרוניקה יבשה, רזה עד שידפון. הכתיבה החסכנית הופכת את הסיפור הקטן הזה לרומן עדין ונוגע ללב. ” סוניה סתיו, “עולם האשה” “מדובר בספר חכם, עמוק ומרגש להפליא. הסופר הצרפתי כריסטיאן אוסטר מצליח בעדינות וברגישות רבה לתאר את בדידותם של שני הגיבורים, ולחדד את ההבדלים בין משיכה מתוך בדידות לבין אהבה אמיתית. ” נריה דולב “זהו סיפור שבו מתהפכות היוצרות. בדרך כלל באה ההתאהבות והאהבה ואחר כך ההרגל, כאן מגיע קודם כל ההרגל ורק לאחר מכן ההתאהבות והאהבה שנבנית כאן בהדרגה. נשמע טלנובלה? לא אצל כריסטיאן אוסטר. אצלו זה מקבל שיק צרפתי. . . ” ירון אביטוב, שבועון “ירושלים” “זהו ספר קטן ונעים של כריסטיאן אוסטר, אינטליגנטי, קולח ומשעשע. אוסטר כתב ספר רגיש ונבון על מצבו של הגבר החדש בחיים המודרניים. ” יעל גלוברמן, מוסף השבת, “מעריב” “‘עוזרת בית’ הוא ספר שמאמין באהבה למרות הכל, עם כל הזהירות המתבקשת והריחוק המפוכח. ספר שהכל יכול לקרות בו, גם הבלתי אפשרי. ככה סתם, באמצע החורף. ” רן בן-נון, “ידיעות אחרונות”