הקיץ של אביה

כשאמא כרעה ללדת, היא היתה לבד.
בכוחות עצמה הגיעה לבית – החולים. איש לא החזיק את ידה כשכאב לה, ואיש לא המתין במסדרון לדעת מה נולד. היא היתה לבד.
כשיצאתי לאויר העולם בצריחה אדירה, אמרו לאמא: “מזל טוב! יש לך בת! תשמעי איזה קול יש לה! משקלה שני קילו ושבע מאות גרם.
“זה בהחלט לא רע!..”
אחר כך שאלו: “יש לך כבר שם?” ואמא אמרה: “לא חשבתי על בת. יש לי שם לבן.”
ואז אמרה את שמו של אבי שהיה בעל צליל זר ופרצה בבכי מר.
כשנרגעה, אמרה: “קשה לי עם השם הזה.”
“אילו נולד בן יכולת לקרוא לו אבי,” אמרה אחות שעמדה ליד אמא. ואחות אחרת אמרה: “אולי אביה?”
“איזה מן שם זה אביה?” שאלה אמא.
והאחות אמרה: “אביה – אבא שלה.”
“שם מוזר, אביה,” אמרה אמא,
וכעבור רגע הוסיפה: “שם יפה! הכי יפה!”

המחיר המוטבע על הספר: 68 ש”ח