הנגמ”ש

בשבת, 6 באוקטובר 1973, התגבש במהירות צוות חילוץ סביב קצין הרפואה של חטיבה 600, הד”ר חנן טאובר. 17 ימים אין-סופיים הם תפרו דיונות במדבר. מה זה שגרם לשלמה קרודו הנהג לדהור בשעת ערב ביחד עם המפקד הקרבי של הנגמ”ש, סג”מ גרשון גורביץ, והסמל שלו דני סיגלר ישר אל תוך שדה הקרב, בניסיון לאתר פצועים שנפלו, או לא נפלו, מגחונו של טנק? ומה זה שגרם לד”ר טאובר ולחובש עקיבא גרוס לשעוט בעיניים פקוחות ישר אל תוך שטח ההריגה של “חצר מוות”, מקום שבו “הטילים יורדים עלינו כמו שיורד עליך גשם בחורף”? מה גרם לכל גיבורי הספר הזה לחרף את נפשם פעם אחר פעם להחזיר נשימה ונשמה באפם של החיילים שותתי הדם, השרופים, הנשנקים, השרועים בחולות של סיני? מה דחף אותם לכל המקומות שבהם הסיכוי לאבד את החיים עולה על הסיכוי להציל חיים? בסדרת כתבות באתר “המקום הכי חם בגיהינום” התחקה העיתונאי שגיא גרין אחר קורות האנשים שהיו על הנגמ”ש הזה והאנשים שטופלו על ידם. בחלוף 50 שנים למלחמה איגד אותן בספר שלופת בגרון אך נקרא כמו סיפור מתח. זהו ספר שנכתב בתנופה, בעוצמה ובכישרון, וכולל רגעי גבורה שלא יאמנו, סכנה, פחד, אבסורד, יאוש, הזיה ואפילו הומור פרוע. זהו סיפורה של מלחמת יום הכיפורים, יום אחרי יום, אדם ועוד אדם, כפי שמעולם לא סופר בעבר.

המחיר המוטבע על הספר: 88 ש"ח