המיתולוגיה היהודית

המיתולוגיה היהודית, ספר נוסף בסידרה מיתוסים, מעניק לקורא הישראלי המודרני מבט חדש על מקורותיו התרבותיים.

המחבר, חגי דגן, זיקק את החומרים המיתיים מתוך העושר העצום הגנוז בטקסטים היהודיים לסוגיהם – מקרא, מדרש, אגדה, קבלה, וגם פירושים ועיבודים מאוחרים יותר.
בלשון חיה וציורית הוא מתאר את הסיפורים המכוננים של מכלול התכנים הקרוי יהדות – בריאת העולם והאדם, הגירוש מגן עדן, המבול, סיפורי האבות והאימהות, יציאת מצרים, מתן תורה, החורבן, הגאולה ועוד – וכן את הדמויות המרכזיות בדרמה הזאת והיחסים ביניהן:
האל, השכינה, המלאכים וכוחות האופל, עם ישראל, ארץ ישראל.
שורשיהס של החומרים המיתיים האלה נעוצים בעבר הכנעני רווי האלים והאלות, שהיה רקע לחיי העם עד סוף ימי בית ראשון, והמשכם בהשפעות שונות ורבות שהפכו את דמותו של האל היצרי והכמעם – פגאני לאל מטוהר מכל גשמיות.

הסיפור הוא סיפורו של היהודי החילוני לא פחות מאשר של היהודי הדתי.
החילוני אמנם יודע שהסיפור הוא רק סיפור, ומוצא בו חומרים מיתיים ולא גופי אמונה.
אבל הוא עשוי לגלות שהמילים הללו, המציגות את עצמן כדברי אלוהים חיים, עדיין חיות, ולפעמים אפילו בועטות, והאלוהים הזה עדיין אומר לו משהו. הוא עשוי לגלות שהסיפור הזה, הסיפור על היהודים ועל אלוהיהם, על אמונותיהם ופחדיהם ותסביכיהם העתיקים, עדיין אינו נותן לו מנוח.