המגילה השישית

איני יודע היכן טמונות שאריות הזיכרון והיכן מונחים שבריו.
איני יודע עד כמה עמוקות הן תהומות הנשייה והמוות.
איני יודע עד כמה אפלה היא באר הקינה על בני שנלקח ממני אל מול עיניי בחרב.
איני יודע עד כמה רחב הוא העצב על בני משפחתי שמתו בעודי אוחז בידיהם. איני יודע, עודני שוקע באפלת הבאר העמוקה.

איני יודע אם נותרו בי שאריות של גאווה.
האם עודה בוערת בי השנאה כלפי רוצחו של אדוני?
ושואל אני, מדוע נהרגו כל חבריי כולם?
ושואל, מדוע לא זכיתי לראות את בני בכורי מצמח זקן?
ומדוע מתו כולם בעודי חי?

שנים ארוכות לאחר שכבר שכח הכול, לאחר שקבר את המראות תחת חול המדבר, נתקל רעואל בפתק תכול מקומט בתחתית שק המגילות הישן. הפתק הדהוי אשר כמו חיכה לו בשק שבפינת האוהל, העיר את זיכרונו באחת, ורעואל הלך ושקע אל תוך מצולות חייו הקודמים. בדחף בלתי נשלט הוא כותב את רצף האירועים הסוערים והקשים שהתחוללו מפרוץ המצור הבבלי על ירושלים ועד לרצח אדונו, גדליה בן אחיקם, וקץ ממלכת יהודה.

במגילת הזיכרון מספר רעואל את קורותיו כילד יתום בירושלים שאומץ על ידי גדליה, ונעשה במשך הזמן ליד ימינו הנאמן. דרך עיניו הכול זוכרות נפרשת סאגה ארוכת שנים של משפחת הסופרים רבת־ההשפעה שאליה השתייך גדליה, ואשר פעלה מאחורי הקלעים כממליכת המלכים ביהודה וכיוזמת “מהפכת האל האחד”.

אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ורעואל זוכר וכותב כיצד קרס העולם שבו איבד גם את משפחתו וגם את אדונו. כעת, שנים רבות אחרי כן, לא נותר לו אלא לספר את אשר היה.

ירון פרנס, נולד וגדל בקיבוץ שדה בוקר בנגב, חי עם משפחתו בפרדס חנה, ועוסק בפיתוח תוכנה וניהול פרויקטים. המגילה השישית הוא ספרו הראשון.